האבודרהם בהלכות חנוכה מסביר מדוע היה צורך לנס של שמנת ימים. "מפני שהשמנים באים מחלקו של אשר כדכתיב וטובל בשמן רגלו ומקום היה לו שנקרא תקוע כדאמרינן (מנחות פ"ה ב) תקוע אלפא לשמן שממנו השמנים יוצאים ומשם עד ירושלם היה מהלך שמנה ימים בין הליכה וחזרה והכי אמרינן במנחות ולפיכך המתין להם עד שיביאו משם שמן טהור וזהו שנעשה להם נס לשמנת ימים." לפי דבריו מיקומו של תקוע היה מצפון לירושלים בחלקו של אשר.
מקורו של האבודרהם הוא מתשובות הגאונים - סימן קד "והטעם שהיה הנס שמונה ימים מפני שהשמנים היו באים מחלקו של אשר שנאמר (דברים לג כד) וטובל בשמן רגלו ומקום היה בחלקו שנקרא תקוע שממנו מביאים השמנים ומשם עד ירושלים מהלך שמונה בין הליכה לחזרה."
וכן כתב הרד"ק (שמואל ב פרק יד פסוק ב) שתקוע בחלקו של אשר.
אך לכאורה קשה מפסוק מפורש בדברי הימים ב(פרק יא פסוק ה) "וישב רחבעם בירושלם ויבן ערים למצור ביהודה: ויבן את בית לחם ואת עיטם ואת תקוע"?
הרי מפורש שתקוע בחלקו של יהודה? (ובודאי לא היה המהלך שמונה ימים)
וצ"ל שדעת הגאונים שהיה תקוע שני בחלקו של אשר. והמקור לתקוע שני הוא הגמרא מסכת מנחות שהזכיר האבודרהם שהמשנה אומרת "תקועה אלפא לשמן" ובגמרא שם "וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה - מאי שנא תקועה? אמר רבי יוחנן: מתוך שרגילין בשמן זית, חכמה מצויה בהן. תנו רבנן: וטובל בשמן רגלו - זה חלקו של אשר, שמושך שמן כמעין. אמרו: פעם אחד נצרכו להן אנשי לודקיא בשמן, מינו להן פולמוסטוס אחד, אמרו לו: לך והבא לנו שמן במאה ריבוא. הלך לירושלים, אמרו לו: לך לצור. הלך לצור, אמרו לו: לך לגוש חלב" והבינו הגאונים שחלקו של אשר וריבוי שמנו מתיחס גם לתקוע.
אחרים הבינו שבאמת תקוע בחלקו של יהודה. הרב יהוסף שווארץ בספרו תבואות הארץ כותב בענין תקועה אלפא לשמן "אכן לא דברו חכז"ל על הריבוי השמן כמו שאלף אינו מורה על הרבוי כ"א על המעלה כי רוב השמן נמצא בחלק אשר בעיר גוש חלב"
